 |
|
1. מטרת תוכנית הלימודים:
תוכנית הלימודים לרבנות בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר מכוונת להעניק לתלמידיה כלים אינטלקטואליים ורוחניים הנחוצים לשם גיבוש תפיסת עולם דתית-מסורתית, בעלת משמעות לחברה הישראלית ולעם היהודי בראשית המאה העשרים ואחת. היא מעניקה הכשרה לדרשנות, להוראה ולהדרכה רבנית ברוח זו, והכוונה מקצועית - רבנית, כללית ואישית, המאפשרת למוסמך/ת לרבנות לתרגם את הרובד העיוני לעשייה קהילתית, חינוכית ורוחנית ב'שטח'.
2. מבנה תוכנית הלימודים:
תוכנית הלימודים מבוססת על תבנית בת ארבעה תחומים, המקובלת בעולם הדתי בארצות המערב, המשלבת לימוד אקדמי ורוחני מעמיק של הדת עם הקניית ערכי ההשכלה והפנמתם. שיטת ארבעת התחומים אשר בהם צריכים הרבנים להתמחות מניחה, שכדי להפוך למנהיג/ה רוחני/ת - דתי/ת על הלומד/ת
(א) לרכוש בסיס איתן של ידע במקורות המכוננים של הדת שהוא עתיד להיות אחד ממנהיגיה;
(ב) להכיר את ההתפתחות ההיסטורית של אותה דת, ואת תולדותיה של קבוצת המאמינים שלה (כלומר, את תולדות העם);
(ג) להכיר לעומק את הפרשנות המסורתית ואת ההגות הדתית העתיקות והמודרניות;
(ד) לפתח מיומנויות מקצועיות הדרושות למילוי תפקיד ההנהגה הדתית בעת החדשה (באלה נכללים, בין השאר, הנחיית תפילות, שימוש במוסיקה ובאמנויות לפיתוח הקהילה הדתית, מתן ייעוץ, וכישורי ניהול וחינוך).
כדי ליישם את התבנית המרובעת להקשר היהודי המסורתי-קונסרבטיבי של בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר בירושלים, אנו מחלקים את תכנית הלימודים לארבעה תחומים:
(א) לימודי פרשנות המקרא ותיאולוגיה (35% מהיקף הלימודים);
(ב) לימודי תלמוד והלכה (כ- 35%);
(ג) לימוד ההיסטוריה של עם ישראל (10%);
(ד) מתן הכשרה רבנית מעשית, הכוללת עבודה מעשית מודרכת בקהילות, בבתי ספר ובבתי חולים (לימוד נוסח התפילה, קורסים על חינוך יהודי דתי, ייעוץ, שילוב אומנויות בהוראה וניהול ( 20% ). היקף כל אחד מהתחומים ומבחר הקורסים הניתנים במסגרת תוכנית זו נתון לשינויים, על פי החלטת ועדת ההיגוי של בית המדרש לרבנים. ועדה זו מורכבת מצוות המורים הקבוע של המוסד, מרבני קהילות ומרבנים העובדים ברשת החינוך תל"י ('תגבור לימודי היהדות' וכו'), ומנציג של תלמידי בית המדרש לרבנים.
3. הראציונל התיאולוגי-חינוכי שבבסיס התוכנית:
(א) פרשנות תיאולוגית יהודית לדורותיה (מדרש אגדה, פרשנות התורה בימי הביניים, ביקורת המקרא, קבלה ופילוסופיה יהודית).
במסגרת תוכנית הלימודים שלנו, התורה שבכתב היא הטקסט המכונן של המסורת היהודית, אשר התפרש לאורך ההיסטוריה היהודית בעבר וממשיך להתפרש גם בהווה בדרכים מגוונות ביותר - החל במדרשי האגדה וההלכה, דרך פרשנות המקרא המסורתית, הקבלה והפילוסופיה היהודית לדורותיהן, ביקורת המקרא, הספרות העברית המודרנית, וכלה במחשבה הציונית ובהגות היהודית הפמיניסטית.
הרב המסורתי- המודרני חייב להכיר את דרכי הקריאה השונות והמגוונות הללו של התורה, הנביאים והכתובים, את הפולמוסים החיצוניים והפנימיים העולים מתוך המקורות הללו, ואת המשמעויות התיאולוגיות השונות העולות מתוכם. הכרתם נותנת בידי הרב את הכלים הנחוצים לדרשנות ולמתן משמעות דתית עבור הקהל המשתתף בפעילויות הדתיות והתרבותיות שאותן הוא מנהיג. תחום זה נחשב לתחום מוביל במבנה התוכנית, משום שהוא מרכז את הידע הנחוץ לגיבוש השקפת עולם דתית-מסורתית. במסגרת תחום לימוד זה מתקיים 'קורס גרעין' אינטגרטיבי - שהוא סמינר רבנות ארבע שנתי - המתמקד במעגלי האחריות האנושית. במהלך סמינר מחשבתי זה יתמודדו התלמידים עם השלכות הטקסטים הנלמדים בתוכנית הלימודים- על תחומי העשייה הרבנית בשטח.
(ב) לימודי התלמוד וההלכה תופסים נתח שעות גדול יותר מלימודי הפרשנות התיאולוגית.
ההחלטה להקדיש לתחום הידע 'תלמוד והלכה' את מספר שעות הלימוד הרב ביותר, נובעת מההכרה שפרשנות חז"ל לחוק המקראי, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתלמודים ובהלכה, היא המעצבת את אורחות החיים של העם היהודי. הכרעה חינוכית זו אופיינית ליהדות המסורתית-קונסרבטיבית, אשר רואה את עצמה כממשיכה את מסורת התקופה הקלאסית של חז"ל, ומחשיבה את רוח ההלכה היהודית כבסיס היומיומי המעשי של ההוויה הדתית היהודית.
(ג) לימוד ציר ההיסטוריה היהודית, והדגשת המודעות ההיסטורית בהוראת כל הטקסטים:
בתוכנית הלימודים של בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר חייב התלמיד ללמוד מבוא לכל אחת מארבע התקופות היסטוריות המרכזיות בתולדות עם ישראל - ימי הבית השני ותקופת חז"ל, ימי הביניים, העת החדשה, והעידן הציוני. במקביל לכך, יילמדו כל הקורסים העוסקים בהכרת מגוון הטקסטים המכוננים תוך מודעות לנסיבות ההיסטוריות שבהם הם נוצרו, ומתוך שאיפה להבין את משמעותם לימינו אנו.
(ד) היבטים ישראליים ייחודיים של התוכנית:
» השתתפות בקורס אחד, לפחות, העוסק בציונות (היסטוריה ציונית) או במסעות רוחניים בציונות (ביוגרפיות רוחניות), או בהיבטים תיאולוגיים במחשבה הציונית.
» השתתפות בקורס חובה, העוסק באופן שבו השירה ו\או הספרות העברית המודרנית מפרשים את המקורות המסורתיים.
» שימת דגש על המסורות המוסיקליות של העדות השונות בישראל ולימוד ניגונים, הן באמצעות השתתפות בקורס חובה במוסיקה יהודית, והן באמצעות לימוד שירים וניגונים במהלך סמינר רבנות ותוכנית אלול.
» השתתפות בסמינר רב-שנתי המתמקד במעגלים של אחריות (יחיד, זוגיות, המשפחה הבין דורית, קהילה, אומה, אנושות,טבע) - על פי המודל האתי-תיאולוגי של א"ד גורדון.
» פעילות ומעורבות קהילתית בתוך בית המדרש לרבנות ומכון שכטר למדעי היהדות.
» שימת לב לפסיקה הספרדית בקורסים על תולדות הפסיקה ההלכתית.
» הכרות, במסגרת עבודה מעשית בקהילות התנועה ובתל"י ודרך "תוכנית אלול", עם מוסדות וקבוצות שונים בחברה הישראלית, שמהם ניתן ללמוד ושעמם ניתן לשתף פעולה בכל הנוגע לעבודה קהילתית ורוחנית ולתיקון עולם.
|
|
|
|
