פנחס

וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ: וְאִם אֵין לוֹ בַּת וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְאֶחָיו: וְאִם אֵין לוֹ אַחִים וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לַאֲחֵי אָבִיו: וְאִם אֵין אַחִים לְאָבִיו וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה: (במדבר כז, ח-יא)

על-פי פשוטו של מקרא, דיני הירושה הנדונים בפרשת פנחס מתייחסים להעברת הנחלות להן נחלקו ארץ ישראל כאמור בפרק הקודם (כו, נב-נו):

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת: לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ: אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ: עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ בֵּין רַב לִמְעָט:

דיני הירושה המתייחסים לנחלות, הובנו בהלכה כמתייחסים לכל ירושה שהיא, כמצוות עשה. מאחורי גישה זו עומד רעיון אמונתי המוסבר כך בספר החינוך:

משרשי המצוה, כדי שידע האדם ויתבונן כי העולם ביד אדון משגיח על כל בריותיו, וברצונו וחפצו הטוב זוכה כל אחד ואחד מבני העולם בחלק הנכסים שהוא משיג בעולמו.

לעומת גישה זו, הרואה את רכושו של אדם כמתנה הניתנת לו בחסד עליון, והמחייבת חלוקה צודקת, המשפט האזרחי המודרני רואה ברכוש קנינו של הפרט, ורואה בקנין זכות יסוד. על-פי תפישה זו, דוגל המשפט האזרחי בעקרון חופש הציווי, לפיו רשאי אדם לעשות ברכושו ככל אשר יעלה על רוחו. המוריש רשאי להוריש את נכסיו כפי ראות עיניו, להדיר את בן או בת הזוג מהירושה, לבכר ילד אחד על פני אחר, או להדיר את משפחתו וקרוביו מנכסיו ולצוות את כל הונו לכלבים נטושים.

1.     למה מבקשת ההלכה להשוות בין דיני הנחלה לבין דיני הירושה בכלל? האם קיים בסיס מוסרי להשוואה זו?

2.     מה עדיף לדעתכם, מהבחינה הערכית-חינוכית, לאפשר למוריש את החופש לבחור את הדרך בה הוא מבקש לחלק את רכושו, או לחייב להוריש את הנחלה והנכסים לילדים ולבני/בנות המשפחה?

3.     מה יותר חשוב בעיניכם: להעניק לאדם חופש בחירה בירושה או לדאוג ליורשים? האם ניתן לייחס למעשים הנעשים ללא חופש בחירה ערך מוסרי? האם אכיפת ערכים מוסריים שוללת את הערך המוסרי של ההתנהגות הנכפית?